טוב ורע מרגישים כמו אמת קבועה, אבל הרבה פעמים אלה שמות שאנחנו נותנים למה שנעים לנו או לא נעים לנו כרגע.
פירוק מכני של קיטוב מוסרי. איך הנחות שפה יוצרות נפרדות שאין לה בסיס בתצפית.
שלוש נקודות פשוטות
- מה שטוב לך עכשיו יכול להרגיש רע אחר כך.
- התווית מגיעה מהר, ההבנה לאט יותר.
- כדאי לבדוק עובדה לפני שפוסקים.
כשקוראים לאט
טוב ורע הם תוויות על תוצאות, לא ישויות נפרדות שמתנגשות בשדה אחד. ההפרדה בין טוב לרע היא כלי מיון, לא תיאור של שני כוחות עצמאיים. במקום לשאול מי צודק, שאל איזו הנחה הופכת צד לנפרד מהצד השני.
מה כדאי לבדוק בתוכך
- איפה אתה רואה בפועל קו גבול בין טוב לרע שלא תלוי בשפה?
- מה קורה לזעם שלך כשאתה לא מחייב את עצמך לבחור צד?
- האם יש מעשה בלי פרשנות שמכניסה אותו לקטגוריה?
מעבר למילים
המקום שלי מחכה לך לחקירה שקטה
מה שמעבר נבנה כשיש מקום לשבת עם זה. אפשר להמשיך כאן או ללכת לעומק לבד בארכיון.