מריבה לא תמיד עוסקת בנושא שעליו מדברים. הרבה פעמים היא יושבת על עלבון, פחד או צורך להרגיש צודק.
יציאה ממריבה בלי זירה: מתי הנושא הוא תירוץ והמנוע הוא כבוד.
שלוש נקודות פשוטות
- מריבה לא תמיד מתחילה בנושא עצמו.
- הרבה פעמים הכאב הוא על כבוד, שליטה או פחד.
- כשרואים מה באמת נפגע, אפשר לדבר אחרת.
כשקוראים לאט
כל מריבה עם אחר היא לעיתים השתקפות של מריבה פנימית. המאבק הוא על הזכות להיות צודק, לא על הנושא שנשמע בקול. כשאתה מנסה לנצח בוויכוח, אתה מפסיד נוכחות בקשר. הרצון לנצח מחזק תחושת נפרדות. זה רחוק מהבנה של אחדות שבה השם לא משנה.
מה כדאי לבדוק בתוכך
- על מה אתה בעצם צועק כשהנושא נשמע קטן?
- מה קורה לגוף שלך אם השני צודק לרגע אחד בלי שאתה מפספס זהות?
- איזה סיפור על עצמך אתה מגן עליו במריבה האחרונה?
מעבר למילים
המקום שלי מחכה לך לחקירה שקטה
מה שמעבר נבנה כשיש מקום לשבת עם זה. אפשר להמשיך כאן או ללכת לעומק לבד בארכיון.