אגו הוא לא מפלצת רעה. זה מנגנון שמנסה לשמור על תמונה מסוימת שלך, גם כשהיא כבר מכאיבה לך.
פירוק האגו כמנגנון זיהוי: סיפור, הגנה ותחושת גבול שאפשר לצפות בה.
שלוש נקודות פשוטות
כשקוראים לאט
אגו הוא לא ישות קבועה. הוא תהליך שמייצר גבול בין אני לעולם. כל פעם שאתה נפגע, האגו מצביע על קו הגנה. הקו הוא מחשבה, לא קיר פיזי. במקום לשאול איך לחזק את האגו, שאל איזו איום על הסיפור הפעיל את ההגנה.
מה כדאי לבדוק בתוכך
- איזה סיפור על עצמך נשבר הכי מהר כשמבקרים אותו?
- האם אתה יכול לתפוס פגיעה בלי להוסיף משפט על מי אשם?
- מה קורה לזעם כשאתה קורא לו בשם המכני שלו?
מעבר למילים
המקום שלי מחכה לך לחקירה שקטה
מה שמעבר נבנה כשיש מקום לשבת עם זה. אפשר להמשיך כאן או ללכת לעומק לבד בארכיון.